חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סער שמירה ושירותים (1986) בע"מ ואח' נ' סעדיה

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
20839-08 ; 20841-08,20840-08
17.1.2012
בפני :
ארנון דראל

- נגד -
:
1. 1. סער שמירה ושירותים (1986) בע"מ 2. שחק 2000 אבטחה (1997) בע"מ 3. דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ 4. גני דוד נכסים והשקעות בע"מ ע"י עו"ד א' שמר
2. 1. אלי סעדיה 2. יכין וב ו עז חברה לבני ן בע"מ ע"י עו"ד א' דותן

 :
1. שותפות לב הגבעה
2. לב הגבעה ניהול ותחזוקה בע"מ
3. רמי ברקת
4. רמי בן דוד
5. נתנאל מצגר
6. דניאל חביב
פסק-דין

פסק דין חלקי

בתביעה למתן צו מניעה קבוע ובתביעה לסילוק יד

מבוא

בפני שלוש תובענות שעניינן חלל המצוי במבנה ברחוב בית הדפוס 11, גבעת שאול, ירושלים, שידוע בשם 'בית לב הגבעה', (להלן בהתאמה: "החלל" ו- "הבניין"):

ת.א. 20840/08 שבמסגרתו נתבקש על ידי התובעים באותו תיק, אליהו סעדיה וחברת יכין ובועז חברה לבניין בע"מ (אשר אתייחס אל שניהם להלן בלשון יחיד ובשם 'סעדיה') מתן צו מניעה קבוע ופיצויים עבור הנזקים שנגרמו לו בשל פריצת נציגי השותפות לחלל.

ת.א. 20839/08 שבמסגרתו תבעו ארבע חברות – סער שמירה ושירותים בע"מ; שחק 2000 אבטחה (1997) בע"מ; דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ וגני דוד נכסים והשקעות בע"מ (אשר אתייחס לכולן ביחד בשם 'שותפות לב הגבעה' או 'השותפות') סכום של 140,000 ₪ שהם דמי השימוש המגיעים לשותפות בשל שימוש סעדיה במחסן למשך 28 חודשים על פי שווי שימוש של 5,000 ₪ לחודש.

ת.א. 20841/08 שבמסגרתו תבעו שותפי השותפות את סילוק ידו של סעדיה מהחלל.

פסק הדין מתייחס לשתיים מהתביעות – התביעה של סעדיה למתן צו המניעה והתביעה הנגדית של השותפות לסילוק ידו של סעדיה מהחלל וזאת בהמשך להחלטה מיום 17.5.11 שפיצלה את הדיון כך שההיבטים הכספיים יידונו בשלב השני ובשלב ראשון ינתן פסק דין חלקי בתביעות שעוסקות בצו המניעה ובסילוק היד.

הדיון בתובענה החל להתנהל בפני כב' השופט ד' מינץ שנעתר לבקשה למתן צו מניעה. לאחר מינויו לבית המשפט המחוזי הועבר הדיון לכב' השופט א' רון ובשל יציאתו לשבתון ממושך נשמעו הראיות בפני. בשלב מתקדם יחסית של ניהול ההליך לאחר שהתקיים ביקור במקום וכן נשמעו חלק מהעדויות צמצם סעדיה את התביעה כך שזו מתייחסת רק לחלק מהחלל ולא לכולו – החלק שיהיה תחום במפלס הקרקע של היחידה שבבעלותו ובמפלס התקרה של אותה יחידה ולא החלל כולו שמשתרע לגובה של מספר קומות. הודעת סעדיה על השינוי בעמדתו וצמצום העתירה נעשו בהתאם לעדותו של מר דניאל קאופמן, שאליה אתייחס בהמשך (ר' ההודעה מיום 4.8.11). השותפות הסתייגה מהודעה זו וראתה בה שינוי חזית.

בהמשך להודעה התקיימה ישיבה נוספת שבה הגיעו הצדדים להסכמות שונות לגבי ביטולו של צו המניעה שניתן והשותפות החלה לבנות בחלל תוך שנקבע הסדר לשמירת זכויותיו של סעדיה בחלל עד להכרעה בכל הנוגע לאותו חלק בחלל שהוא טוען לגביו לבעלות.

העובדות

אין חולק על כך שסעדיה הוא בעלים של יחידה בת 70 מטר בבניין אותה רכש בשעתו מבעלת הבניין דאז, חברת גוש 261 חברה לבניין בע"מ (להלן: "חברת גוש 261" או "החברה")). יחידה זו מצויה בקומה 3 ובמפלס 12.30 - (להלן: "היחידה"). סעדיה רכש את היחידה בהתאם להסכם בינו לבין חברת גוש 261 ביום 31.12.91 (נספח א' לכתב התביעה).

החלל נשוא התובענה מצוי בבניין והוא משתרע לכל גובה הבניין (כ- 5 קומות). מיקום החלל הוא בצמידות ליחידה והפתח היחידי הקיים לחלל עד למועד הגשת התובענות היה מהיחידה שבבעלות סעדיה למעט פתח אחר שנפתח בטרם מתן צו המניעה על ידי השותפות ושהבקשה לצו מניעה זמני הוגשה לאחר פתיחתו.

השותפות, המורכבת כאמור מארבע חברות, רכשה באמצעות אחת החברות, דונה, כנאמנת עבור האחרות, את הזכויות השונות בבניין, שטרם נמכרו עד לאותו מועד מכונס הנכסים שמונה לחברות שהיו בעלות המבנה ובהן חברת גוש 261 וזאת במסגרת הליך למימוש נכסי אותן החברות שיזם בנק איגוד לישראל בע"מ, (להלן: "הבנק"). במסגרת הליך כינוס הנכסים מונה עורך הדין רונן מטרי להיות כונס הנכסים, (להלן: "הכונס"). לבקשתו הוכנה חוות דעת שמאית שנערכה על ידי השמאי בארי צ'רניאבסקי, (להלן: "השמאי") ונכסי חברת גוש 261 בבניין נמכרו לשותפות.

במסגרת מה שרכשה השותפות מהכונס כלול גם 'חלל אטום'. תכונותיו של החלל מפורטות בחוות דעתו של השמאי, שהוגשה במסגרת כינוס הנכסים. בהתייחס לחלל נכתב בחוות הדעת כי מדובר בחלל ששטחו כ- 340 מטר והוא יכול לאפשר בנייה של 6 קומות ש- 5 מהן תוכלנה לשמש למשרדים. עוד נכתב כי לגבי החלל אושרה תוכנית בנין ערים נקודתית. מכירות נכסי חברת גוש 261, לרבות החלל, אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים שהליך כינוס הנכסים ומימושם נדון בפניו.

לאחר הגשת התביעות הנפיקה חברת גוש 261, באמצעות מנהלה עורך הדין סיני דיבון, אישור זכויות ולפיו החלל האמור וחלקים אחרים במבנה כלולים בצו כינוס הנכסים שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (נספח יב' לכתב ההגנה).

כפי שאפרט להלן, הצדדים חלוקים בשאלה האם לסעדיה יש זכויות בחלל או באותו חלק ממנו שלגביו צומצמה התביעה ומה מעמדן של זכויות אלה ביחס לזכויות שהשותפות טוענת להן בעקבות רכישת החלל מכונס הנכסים. בירור השאלות שבמחלוקת מחייב התייחסות לעובדות כפי שעלו מהתצהירים, העדויות והמסמכים.

גרסת מר אלי סעדיה

סעדיה מתאר בתצהיר שנתן כי דרש עוד לפני חתימת הסכם הרכישה של היחידה כי החלל יוצמד ליחידה וכחלק בלתי נפרד ממנה. לדבריו נאמר לו על ידי מר דניאל קאופמן, שהיה מנהל חברת גוש 261, (להלן: "קאופמן"), כי מתוכננים לעבור דרך החלל מפוחי איוורור לחניה אך אם אלו לא יעברו החלל יוצמד ליחידה וכחלק בלתי נפרד ממנה. הוא מתאר כי לא הרפה ועמד על כך שהשטח יוצמד ליחידה וכך נכתבו המכתבים ת/4, ת/5 ו- ת/6:

המכתב הראשון מיום 16.3.1992 הוא מכתב שנכתב על ידי קאופמן בשם חברת גוש 261 והוא מופנה לסעדיה. נוסח המכתב הוא:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>